נר נשמה לנפטר מדליקים בימי האבלות הראשונים ובכל שנה ביום הפטירה לפי התאריך העברי.
הנר דולק בדרך כלל כיממה שלמה, בבית ובמקום בטוח, ואין נוסח חובה להדלקה: מזכירים את שם הנפטר ואת שם אמו, ואומרים בקשה קצרה או פרק תהילים לעילוי נשמתו.

המנהג נשען על הפסוק "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ', כז).
הנשמה נמשלת ללהבה, וההדלקה היא דרך להאיר את זכרו של מי שאיננו עוד.
במדריך הזה נעבור על המועדים, על משך הדלקה ועל כללי הבטיחות, על מה שנהוג לומר ועל האפשרות להדליק נר גם בציון הקדוש.

בקבר רבי מאיר בעל הנס אפשר להזמין נר שמן לעילוי נשמה שנדלק בציון הקדוש בטבריה, ולצדו יום לימוד בכולל לעילוי נשמה או סעודה לעילוי נשמה.
מי שרוצה להקדיש זכות כזו ליקיר שהלך לעולמו מוזמן ליצור איתנו קשר.

מתי מדליקים נר נשמה?

היום העברי מתחיל בערב, ולכן ההדלקה ליום השנה נעשית בכניסת היום, בערב שלפני יום הפטירה בלוח העברי.
רבים מקדימים מעט לפני השקיעה, כדי שהנר ילווה את היום כולו.

בימי ה"שבעה" (שבעת הימים הראשונים אחרי הקבורה) נהוג להדליק נר בבית האבל, ויש הממשיכים להדליק לאורך ה"שלושים" (החודש הראשון לאבלות).
מי שרוצה להוסיף זכות לנפטר בתקופה הזו יכול להיעזר בשירות קדיש 30 יום, שבו אומרים קדיש לעילוי נשמתו.
מי שמחפש הסבר על חובת הקדיש ועל סדריו ימצא אותו במאמר קדיש על נפטר באתר.

המועד הקבוע והמרכזי הוא ה"יארצייט" (מילה באידיש, יום השנה לפטירה).
ביום הזה נוהגים להדליק נר, ללמוד משניות, לתת צדקה ולעלות לקבר, ויש הקובעים בו אזכרה משפחתית.
מי שרוצה לסמוך את הנר ללימוד יכול לבחור בהקדשת יום לימוד בכולל לעילוי נשמה.

המועד	מה נהוג	משך ההדלקה
ימי השבעה	נר דולק בבית האבל, ליד מקום שבו נאספים בני המשפחה	שבעה ימים רצופים
ימי השלושים	יש המדליקים נר בבית, וצירוף קדיש ולימוד לעילוי הנשמה	לפי מנהג המשפחה
יום השנה (יארצייט)	הדלקה בכניסת היום העברי, לימוד, צדקה ועלייה לקבר	כיממה, מכניסת היום ועד צאתו

המנהגים נבדלים מעט בין העדות.
אצל האשכנזים נהוג להדליק נר נשמה בכל יארצייט ובימי השבעה, וגם אצל הספרדים והמזרחים המנהג רווח, בעיקר ביום השנה.
מי שאינו בטוח במנהג משפחתו יכול להתייעץ עם רב הקהילה.

דוגמה פשוטה: מי שנפטר בי' בניסן, יום השנה שלו הוא י' בניסן.
את הנר מדליקים בערב, עם כניסת היום, כלומר בסוף ט' בניסן לפי הלוח הרגיל.
הנר ממשיך לדלוק לאורך הלילה והיום שאחריו, ולכן כדאי להכין אותו מבעוד יום, להניח אותו במקומו ולוודא שיש בבית גפרורים או מצית זמינים.

בימי השבעה נהוג להדליק את הנר בבית שבו מתאבלים, ויש המדליקים אותו בבית הנפטר עצמו.
אם הנר כבה, אין צורך להתרגש.
העיקר הוא שהדלקה נעשית בכוונה, לזכרו של אדם מסוים.

כמה זמן הנר דולק ואיך מדליקים אותו בבטחה?

נר נשמה שנמכר בחנויות הוא בדרך כלל נר שעווה בכוס אלומיניום או זכוכית, והוא נועד לדלוק כיממה.
יש נרות הנמשכים מעט יותר ויש פחות, ולכן כדאי לקרוא על האריזה מה משך הדלקה המוצהר ולהתאים אותו ליום.

יש המעדיפים להדליק בשמן זית, בכוס זכוכית עם פתילה צפה, כזכר לנרות המנורה בבית המקדש.
אין בכך חובה, ושני הסוגים כשרים למנהג.
לדברי רב קהילה ותיק: "אין נוסח אחד מחייב לנר נשמה.
מי שמדליק, מזכיר את שם הנפטר ואת שם אמו ולומד או אומר תהילים לעילוי נשמתו, עשה את העיקר."

הנר דולק ללא השגחה לאורך זמן, ולכן הבטיחות חשובה:

• מניחים אותו על משטח יציב ועמיד בחום, רצוי על צלחת, רחוק ממפות, וילונות וניירות.
• שומרים אותו הרחק מהישג ידם של ילדים ושל חיות בית.
• לא מניחים אותו מתחת לארון תלוי או ליד חלון פתוח שבו הרוח עלולה להפיל אותו.
• אם עוזבים את הבית לשעות רבות, בוחרים מקום סגור ומוגן, כמו כיור פנוי או משטח אריחים.

אם הנר כבה לפני הזמן, אין בכך פגם בהדלקה ואין חובה להדליק מחדש.
הכוונה שלשמה נדלק היא העיקר.

כדאי לשים לב לעוד כמה פרטים מעשיים.
מדליקים את הנר בשעה שבה מישהו נמצא בבית, כדי לוודא שהפתילה נדלקה יפה והלהבה יציבה.
אם משתמשים בשמן, בודקים שהכוס נקייה ושהפתילה צפה במרכז.
כדאי להחזיק נר נוסף בבית ליום השנה, למקרה שהראשון לא נדלק כראוי.
ומי שגר בבניין משותף יכול להניח את הנר על אדן פנימי, ולא על מרפסת חשופה לרוח.

מה נהוג לומר כשמדליקים נר לעילוי נשמה?

אין נוסח קבוע, ואפשר להדליק גם בשתיקה.
מי שרוצה לומר משהו נוהג להזכיר את שם הנפטר ואת שם אמו, למשל "לעילוי נשמת פלוני בן פלונית", ולהוסיף בקשה קצרה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתהיה נשמתו צרורה בצרור החיים, ושהנר הזה יהיה לעילוי נשמתו".

אחרי ההדלקה נהוג להמשיך באחד מאלה:

• פרקי תהילים. רבים אומרים את תהילים קי"ט, שבו כל קבוצת פסוקים נפתחת באות אחרת מאותיות האל"ף-בי"ת, ובוחרים את הפסוקים שפותחים באותיות שם הנפטר ובאותיות המילה "נשמה".
• לימוד משניות. האותיות של המילה "משנה" הן אותן אותיות של "נשמה", ולכן נהוג ללמוד משניות לעילוי הנשמה, ובוחרים פרקים שפותחים באותיות שם הנפטר.
• תפילות זיכרון. אצל האשכנזים אומרים "אל מלא רחמים", ואצל הספרדים והמזרחים "השכבה", תפילה לנוחת הנשמה.
• צדקה. נוהגים להתנדב או לתרום לעילוי נשמתו, כדי שהזכות תעמוד לו.

מי שרוצה לסיים את ההדלקה בלימוד מסודר יכול לשלב אותה עם סעודה לעילוי נשמה, שבה בני המשפחה והחברים מתכנסים סביב זכרו, אומרים דברי תורה ושותפים בזכות.

גם מילה אישית קטנה מקובלת: זיכרון קצר על הנפטר, מידה טובה שהצטיין בה או סיפור שהיה אהוב עליו.
בבתים רבים מזמינים את הילדים להשתתף, להחזיק את הספר או לומר את שם סבא וסבתא.
כך ההדלקה הופכת לרגע משפחתי שמעביר את הזיכרון לדור הבא, בלי טקס מסובך ובלי צורך בידע מוקדם.

איך מדליקים נר לנפטר בציון הקדוש בטבריה?

יש מי שמוסיפים להדלקה בבית נר שנדלק בציון של צדיק. רבי מאיר בעל הנס קבור בטבריה, ומקובל שהתפילה והנר בקברו מעמידים זכות לנפש.
נוהגים לומר שם "אלהא דמאיר ענני" (אלוהי מאיר, ענני), קריאה שמיוחסת לרבי מאיר ומלווה את הבאים אל הציון.

הנר מוזמן באתר קבר רבי מאיר בעל הנס, והוא נדלק בפועל בציון בטבריה, בשם הנפטר שנמסר בהזמנה.
ההדלקה בציון היא פעולה אמיתית ופיזית במקום הקדוש, ואינה מחליפה את הנר שבבית אלא מתווספת אליו.

פעילות הקבר מתחלקת לשני תחומים.
הראשון הוא החזקת הציון עצמו: תפילות, נרות, טקסים ותרומות.
השני הוא פעילות המוסדות בחסד ובלימוד.
נר שמן לעילוי נשמה שייך לתחום החזקת הציון, ואילו יום לימוד בכולל לעילוי נשמה מחבר את הזכות ללימוד תורה.
מי שמבקש להנציח לאורך זמן יכול לבחון גם את ההנצחה בקבר רבי מאיר בעל הנס.

אפשר לצרף לנר גם קדיש לשנה שלימה, למי שמבקש שיאמרו קדיש לעילוי הנשמה לאורך השנה, או תפילה 40 יום בציון הקדוש.
כל שירות כזה מפורט בעמוד שלו באתר.

שאלות נפוצות על נר נשמה

כמה תשובות קצרות לשאלות שעולות בדרך כלל לפני ההדלקה.

האם מדליקים נר נשמה בשבת וביום טוב?

אסור להדליק אש בשבת וביום טוב עצמם.
כשיום השנה חל בשבת, נוהגים להדליק את נר הנשמה לפני כניסת השבת, בערב שבת, ויש לשאול את הרב לגבי הנר שנדלק מראש.
כשיום השנה חל ביום כיפור, מדליקים לפני כניסת היום.
כדאי להתייעץ עם רב בכל מקרה כזה.

מה עושים כשלא ידוע תאריך הפטירה?

כשהתאריך אינו ידוע, מקובל לבחור יום קבוע שנהוג לציין בו את הזיכרון, ואפשר להיוועץ ברב הקהילה לגבי הבחירה.
הדבר חשוב בעיקר לנפטרים שנפטרו לפני שנים ארוכות או באירועים שבהם לא נרשם תאריך מדויק.

האם מותר להדליק נר גם למי שאינו קרוב משפחה?

כן.
הדלקת נר היא זכות שכל אחד יכול להקדיש לעילוי נשמתו של סבא או סבתא, חבר, מורה או מי שלא זכה שיבואו לזכור אותו.
ההדלקה לא תלויה בקרבת משפחה, והכוונה היא העיקר.

מה עושים עם הנר אחרי שכבה?

כשהנר כבה לגמרי, אפשר להשליך את הכוס והשאריות לאשפה כרגיל, אחרי שהתקררו.
אין דין מיוחד של גניזה לנר נשמה, ואין בזה זלזול בזכרו של הנפטר.

בהזמנה נמסרים שם הנפטר ושם אמו, ואפשר לציין גם את התאריך שבו מבקשים שיידלק הנר.
מי שמזמין מרחוק, מחוץ לעיר או מחוץ לארץ, אינו צריך להגיע למקום כדי לקיים את הזכות.
ומי שמגיע בעצמו לטבריה יכול לשלב את הנר עם תפילה בקברו של הצדיק ועם אמירת תהילים לצד הציון.

נר נשמה וקבר רבי מאיר בעל הנס: להשאיר אור לזכרו

ההדלקה היא מעשה פשוט שמכיל הרבה: אור בבית, שם הנפטר על השפתיים, פרק תהילים או משנה, ומי שאפשר גם צדקה.
מי שמוסיף לכך הדלקה בציון הקדוש בטבריה, יום לימוד או סעודה, מרחיב את הזכות לכמה מעגלים בבת אחת.

בקבר רבי מאיר בעל הנס אנחנו מקיימים את כל אלה כפעולה אמיתית בציון, ומלווים כל פונה בכבוד ובשקט.
רוצים להקדיש זכות לנשמת יקיר שהלך לעולמו?
פנו אלינו דרך עמוד יצירת הקשר, ונסביר איך ממשיכים.
כך גם נר נשמה שנדלק בבית יכול להיות חלק ממעשה שלם של זיכרון.